ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
70413-07
06/05/2007
|
בפני השופט:
נגה אהד
|
| - נגד - |
התובע:
אבנר בן משה רוזנטליס ת.ז. 65288334
עו"ד אשר ארבל
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד הפרקליטה גב' ליאורה חילו
|
| פסק-דין |
1.
לפני ערעור על פסק-דינו של כב' השופט ויטלסון (תעבורה-ת"א) ב-
פ.ל. 739/05
מיום 5.2.2007, בו ניתנה הכרעת-דין, לפיה הורשע המערער בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות-ראש.
העונש שנגזר: פסילה בפועל בת 30 חודש, בניכוי פסילה מינהלית; קנס בסך 7,000 ש"ח; מאסר על-תנאי בן 8 חודשים ל-3 שנים.
הערעור מתייחס הן להכרעת-הדין והן לעונש.
2.
לטענת בא-כוח המערער, אין בטענות שהובאו בפני בית-משפט קמא להוביל להרשעה, אלא לזיכוי. על-פי חומר הראיות, שלא נסתר, שתה המערער במועד מסויים, נהג, הגיע לחנייה בביתו ושתה פעם נוספת. כמות השתייה הגדולה יותר ששתה המערער הייתה לאחר שהגיע לביתו.
טענה נוספת לבא-כוח המערער, לא היה מקום להעיד את ד"ר גופר. עדותו הייתה בלא נימוקים, הגם שד"ר גופר לא יכול לשלול בודאות גמורה אפשרות לטעות.
לטענת באת-כוח המשיבה, המערער הודה בפני השוטר מיד כשנעצר, ד"ר גופר חתום על חוות-דעת מומחה שמצאה ריכוז אלכוהול מעל המותר בדמו של המערער, והיה מקום להעידו.
בית-המשפט ניתח שרשרת הסם, התנהגותו של המערער הייתה חריגה (מפנה לדו"ח מאפיינים, לחתימת המערער על
ת/3.
3.
לגופו של עניין - לטענת בא-כוח המערער בדבר טעות אפשרית במעבדה, ד"ר גופר בחקירה-נגדית
(עמ' 9 לפרטיכל בית-משפט קמא מיום 28.9.2006, ש' 10), מעיד על מיומנותה של מי שערכה את בדיקות המעבדה:
"גב' לריסה טבצ'ניק, שהיא עובדת שמבצעת את הבדיקה הזו מזה 12 שנים באופן קבוע במקרים שבהם אני לא מבצע את החלק של העברת הדגימות לבקבוקים."
וב-
ש' 23:
"גב' טבצניק עובדת אצלנו הרבה שנים, מיומנת היטב, מודרכת בצורה יוצאת מהכלל בהבנת משמעות הבדיקות... מעולם לא מצאתי אי התאמה בין בדיקות ראשונות לבדיקות חוזרות."
וב
עמ' 10 לפרטיכל הנ"ל, ש' 28:
"כל שאנו עושים במעבדה זה לחנך את אנשינו להקפיד ולשמור שלא יקרו טעויות לצורך זו הבדיקה הזאת בוצעה פעמיים התוצאות היו זהות או דומות מאוד...
הסיכוי כי המבחנה שנבדקה שתוצאותיה מופיעות בחוות-דעתי אינה שייכת לדגימה שקיימת - הסיכוי לטעות הוא אפסי."
טענת בא-כוח המערער כי המערער שתה שני "שוטים" של וודקה, ואחר-כך שתה כמות גדולה - דינה אף היא להידחות. ד"ר גופר נשאל על-ידי בא-כוח המערער האם לאחר שתיית שני "שוטים" של וודקה, נסע המערער כרבע שעה - 20 דקות, הגיע לחנייה, ושם שתה כמות גדולה מאוד מתוך בקבוק של וודקה; נוכח כך - האם ניתן היה לערוך חישוב מדוייק של כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של המערער בעת הנהיגה.
השיב ד"ר גופר בחקירה-נגדית
(עמ' 12 לפרטיכל הנ"ל, ש' 12-7):
"זה מתפקידו של בית-המשפט להעריך מה זה שלוק גדול, אני רק יכול לרמז על גודלו של השלוק. השלוק הזה צריך להיות בסביבות שליש בקבוק וודקה או טיפה יותר אפשר לחשב את זה שליש אם לא יותר. אם זה היה האירוע אז ברור כי לוקח זמן עד שהאלכוהול נספג ויגיע לערך שיא, אני ממליץ לבדוק מאפיינים בעת האירוע שכן גם המאפיינים לא צריכים להיות לכאורה בזמן שמקביל לשתיית השלוק הגדול."
ובחקירה-חוזרת, לשאלות התובעת, משיב ד"ר גופר (ב
עמ' 12, ש' 28-24):
"לגבי התגובות שאת מציינת לי, דיבור כבד וכדומה, כמות האלכוהול שנצרך לפני החנייה לבין הכמות שנצרכה לאחר החנייה, הוא גדול יותר. זה לא שני שוטים לעומת שלוק גדול אלא יותר שוטים לעומת שלוק קטן."